כוס סודה

דף הבית >> כוס סודה

לכל ידוע, כי סודה תשמח לבב אנוש, ולכן נעשה בה שימוש עוד מימי קדם בחגיגות משפחתיות ושבטיות, ארועי שמחה, כמו גם בטקסים דתיים. ידוע כי משנכנסה סודה- יצא סוד: כלומר שתייתה מעודדת את האדם לפרוק ולהסגיר את צפונות ליבו. הכל ידוע והכל צפוי והרשות נתונה. הכל מלבד פרט אחד: לא בסודה עסקינן. אף לא אחד שקורא את השורות הראשונות טועה: מיד לאחר שיבה לאזכור הראשון של הטעות – מובן כי לפנינו טעות, ההמשך נקרא בכדי לבדוק לאן נועד הטקסט להוביל אותנו הקוראים התמימים.

 

על אף שהמילה המפורשת טרם נאמרה, לכל ברור בדיוק מיהו אותו נעלם מסתורי מדובר. בדומה לסיפור הילדים – בנסיון להכיר את החיה שהתחזתה ל'מיץ פטל', ודי לחכימא ברמיזא… או לפרק 'ההתערבות' בסדרה 'סיינפלד' בו התחרו החברים בנסיון להתאפק ככל האפשר מעינוג אישי, וזאת מבלי להזכיר את המילה המפורשת לאורך הפרק כולו. וכל זאת – רק מדגיש ומחדד את תפקודו המרכזי בחיינו, ואת חיותו המובנת מאליה בתודעתנו: יין.

 

לרובנו המכריע, בעולם כולו – מלבד המוסלמי- נגזרת כזו או אחרת של יין. בחבית או בבקבוק, מאוכסן במזנון מפואר  אופציה זו אגב היא המועדפת פחות – בהנחת בקבוק שיכר על שיש למטבח או שיש למטבחים עשויים להיגור חלקיקים בתחתיתו והוא עשוי לאבד מצלילותו וטעמו, מה גם שטמפרטורת החדר במטבח איננה תמיד הטמפרטורה הרצויה לשימור יין. כך או כך – לכולנו נגיעה כזו או אחרת לשיכר, ולרוב גם ליין.

 

מהו בעצם יין?

 

כפי שגילו עורבים וציפורים בעלות תדמית חיובית מעט יותר עוד לפני האדם, כשניקרו בפירות עזובים על הקרקע, פירות שהסתבר כי תססו ויצרו אלכוהול – ובכך היו העורבים וציפורים אחרות לשיכורים הראשונים עלי אדמות, גם האדם גילה זאת. השם יין שמור לרוב לענבים, ובאיחוד הארופי זהו גם חוק, אולם ככלל הכוונה לרוב למשקה חריף, כלומר מיץ פרי שתסס תסיסה אלכוהולית, במהלכו הסוכר הפך בעזרת השמרים מן הטבע או מן המוכן ביד האדם – לאתנול, ובפינו ובגרוננו אלכוהול. יין במובן הרחב הוא כל שיכר ומקורו עשוי להיות גם פירות, ירקות ופרחים, כגון רימונים, הדסים ועוד.

 

 

תוכן המאמר מוגן בזכויות יוצרים