יין

דף הבית >> מאמרים >> יין
מוציא סוד, משמח לבב אנוש, מוטיב מרכזי בברכות ובטקסים דתיים, תוספת מבורכת לכל ארוחה. כן, זהו יין, אותו משקה המופק מענבים בעיקר, שבתהליך התסיסה שלו הסוכר בתוספת שמרים הופך לאתנול, הוא האלכוהול. משקה זה מלווה את האנושות עוד מימי קדם, ועדויות לכך ניתן למצוא בציורים ופסלים, בפולחנים (האל בכחוס לדוגמא), בשירים ומחזות.

גפנים בארץ ישראל

"תחת גפנו ותחת תאנתו.." ארץ ישראל היתה מקור לגפנים עוד מימי ראשית ההיסטוריה, אחד משבעת המינים בהן התברכה הארץ, עד להפיכת הגפן לסמל. הברון רוטשילד הביא לתחיית התחום במושבות על מנת להפוך אותו למוצר חקלאי מוביל לייצוא ליהדות אירופה העשירה. האם תוכלו לדמיין לעצמכם חופשה ברשת מלונות בישראל בכלל או במסגרת מלונות באילת במיוחד, מבלי לתבל אותה בבקבוק יין, רצוי מוצרת מקומית?

תהליך ייצור

בימים עברו נהגו להעביר את הענבים מיד עם סיום הבציר לגת, שם נהגו לדרוך עליהם במרץ. המיץ הראשוני הזה נחשב לאיכותי ביותר. בשלב שני העבירו את הענבים תחת אבן ריחיים, ליצירת יין עממי יותר באיכותו. לעיתים נהגו למצות את הטיפה האחרונה בפעם השלישית, לתוצרת עצמית של עובדי משק הבית. בימינו, היינן מעביר את הענבים שמגיעים אל הייקב תהליך של מיון והפרדה בין הפרי הבשל לפרי פגום. מכאן עובר הפרי למכונת ריסוק המפרידה בין זג (קליפה) למיץ ומשם להשרייה במיכל תסיסה. משקה לבן מורכב ממיץ בלבד ולשם יצירתו האיכותית, תסיסתו מעוכבת בטמפרטורה נמוכה למשך יממה לפחות, הגורמת להפרדה בין מיץ צלול למשקע.או אז מתחיל תהליך התסיסה. שלב זה ניתן לבצע באמצעות צנטריפוגה מיוחדת המקצרת את התהליך.

מיכלי תסיסה

כיום, מיכלי נירוסטה מחליפים לרוב את חביות העץ בתהליך התסיסה. בסיומה מפרידים את הנוזל מהמישקעים ונותנים לו לנוח במיכלי נירוסטה ובחביות עץ אלון, בהתאם לזן המסויים ולאיכות הרצויה. כעת נותר לבצע את השפייה, שבה מעבירים את הנוזל ממיכל למיכל מבלי להעביר את המשקעים, מספר פעמים, עד לקבלת נוזל צלול נטול משקעים. את הגימור יוצרים באמצעות תסיסה מאלולקטית. מכאן לביקבוק, פיקוק והדבקת תווית.